פסק-דין בתיק ע"פ 3942/03

השופטת א' חיות:

1.        ביום 22.6.2002, לפנות בוקר, בתום מסיבת חוף על שפת הכנרת, אנס המערער את המתלוננת, צעירה שהשתתפה באותה מסיבה (להלן: "המתלוננת"). לאחר שביצע בה את זממו, הוסיף המערער והדיח את המתלוננת לבל תספר לאיש את אשר אירע.

           בגין מעשיו אלה, בהם הודה, הורשע המערער בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירה של אינוס ובעבירה של הדחה בחקירה, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו-כן, חויב המערער לשלם למתלוננת פיצוי בסך 10,000 ש"ח, בגין הסבל שגרם לה.

2.        בפנינו מלין המערער על חומרת העונש. בטיעוניו, הדגיש בא-כוח המערער את עברו הנקי של המערער ואת העובדה כי עד לאירועים נשוא האישומים, תיפקד המערער כאדם נורמטיבי והיה תלמיד חרוץ ואהוד על מוריו וחבריו, בישיבת "נתיב טפחות" שבגליל, בה למד. בא-כוח המערער היפנה בהקשר זה לשתי עדויות אופי, אותן הגדיר בית-משפט קמא "מצוינות", האחת - מפי ראש הישיבה, והשנייה - מפי חברו לספסל הלימודים. כמו-כן, הדגיש בא-כוח המערער בפנינו, את העובדה כי המערער עלה ארצה בשנת 1991 ונותר ערירי מאז פטירת אמו בשנת 1996. לטענת בא-כוח המערער, מדובר במעידה חד פעמית שמעד המערער כתוצאה מכך שהפריז בעת המסיבה בשתיית אלכוהול, ובנוסף לאלכוהול אף שתה משקה אנרגטי בשם "RED BULL", המעצים את השפעותיו השליליות של האלכוהול. הואיל וידו של המערער אינה משגת לממן חוות דעת טוקסיקולוגית, לא הוגשה חוות דעת כזו בפני בית-משפט קמא, אך בא-כוח המערער טרח והציג בפנינו מובאות מתוך מאמרים שפורסמו בסוגיה זו באתר האינטרנט.

3.        אין מקום להתערב בעונש, אותו גזר בית-משפט קמא על המערער.

           עיון בנימוקי גזר-הדין מלמד, כי בית-משפט קמא הביא בחשבון העונש את מכלול השיקולים לקולא העומדים לזכות המערער וביניהם עברו הנקי, התנהלותו הנורמטיבית והצטיינותו בלימודים, טרם המקרה. טיעוניו של בא-כוח המערער כאילו יש לזקוף את מעשיו של המערער לחובת המשקאות אותם שתה במהלך המסיבה, אינה יכולה להתקבל וזאת הן משום שטיעון זה נסתר בהודעתו של המערער עצמו, אשר ציין כי שלט במעשיו בעת האירוע, והן משום התרחשות העניינים לפני ואחרי מעשה האונס, המעידים כי המערער שלט בנעשה והבין את אשר הוא מעולל למתלוננת. כוונתי לכך, שהמערער הוביל את המתלוננת בעורמה ובתחבולה אל מקום שומם, וריק מאדם, שם ביצע בה את זממו, וכן לכך שלאחר מעשה לא הרפה ממנה עד אשר הבטיחה וחזרה והבטיחה ואף מסרה לו שרשרת לפי דרישתו, כאות לכך שלא תספר על הדברים לאיש.

           זאת ועוד. תסקיר מעודכן של שירות המבחן שהוצג לנו לקראת הדיון היום איננו חיובי וצוין בו כי המערער משמר עמדה פנימית הגנתית, משליך את האחריות לביצוע העבירה על היותו נתון להשפעת אלכוהול ואינו מגלה אמפטיה לקורבן. משום כך, התרשמו הגורמים הטיפוליים, כי המערער טרם עבר תהליך עיבוד פנימי בנוגע למעשיו ולא אושרה יציאתו לחופשה לעת הזו. נוכח גישת המערער, כאמור, אף שירות המבחן אינו בא בהמלצה כלשהי בעניינו.  

           מכל הטעמים המפורטים לעיל, ובהתחשב במכלול הנסיבות הצריכות לעניין, לרבות הנזק הנפשי הקשה שנגרם למתלוננת, כפי העולה מתסקיר הקורבן, אנו סבורים כי אין מקום להתערב בעונש שהטיל בית-משפט קמא על המערער.

           הערעור נדחה.  

           ניתן היום, י"ד אלול, תשס"ג (11.09.03).

           ש ו פ ט                           ש ו פ ט                            ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: